השכיחות של היפראמונמיה כתופעת לוואי של טיפול עם מעכבי טירוזין קינאז הינה נמוכה למדי. בתיאור מקרה אשר פורסם לאחרונה בכתב העת IJU case reports, דווח על חולה יפנית בת 77 אשר אובחנה עם קרצינומה גרורתית של תאי כליה ללא הפרעה בתפקודי כבד או גרורות בכבד.
עוד בעניין דומה
האישה טופלה עם משלב של פמברוליזומאב + אקסיטיניב. עקב הופעת היפראמונמיה ותת פעילות של בלוטת התריס, הוחלט על הפסקה מלאה של הטיפול. לאחר ההחלמה מתופעות הלוואי, הוחלט על החזרת הטיפול אך הפעם עם אקסיטיניב בלבד. למרות זאת, תופעות הלוואי חזרו.
לאחר כריתת כליה, המטופלת קיבלה מינון נמוך יותר של אקסיטיניב לטיפול בשאריות גרורות, זאת בנוסף לטיפול מניעתי עם aminoleban, לקטולוז ו-levothyroxine.
מסקנת הרופאים היתה כי אקסיטיניב היא התרופה האחראית, ככל הנראה, לתופעות לוואי אלו.
ממקרה זה עולה כי בעת מתן טיפול עם מעכבי טירוזין קינאז מכווני VEGFR (ובכללם אקסיטיניב), יש להביא בחשבון את תופעת הלוואי הנדירה של היפראמונמיה. במקרים אלה, טיפול תרופתי פרופילקטי תומך עשוי להיות שימושי.