במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of advanced nursing, מטרת החוקרים היתה לבדוק ולהעריך כיצד התערבות מצד אחות תומכת משפיעה על חולי סרטן ראש-צוואר (HNC: head and neck cancer).
עוד בעניין דומה
כרקע למחקרם, החוקרים מציינים כי אף על פי שהתערבויות אשר מטרתן לתמוך בחולים ממצב סוציואקונומי נמוך נמצאות כמוקד עניין במספר מדינות ברחבי העולם, מחקרים עדיין מראים כי מטופלים אלו סובלים לעתים קרובות מחוסר מענה לצרכיהם. זאת ועוד, במהלך תקופת הטיפול, מטופלים אלה נתקלים פעמים רבות באתגרי תקשורת מול אנשי מקצוע בתחום הבריאות.
עוד מציינים החוקרים מסקנדינביה כי מעטות הן התערבויות התמיכה בדנמרק, ומבין אלו הקיימות לא נמצאו התערבויות המכוונת לחולי HNC המטופלים בקרינה, שרובם משתייכים למעמד סוציואקונומי נמוך ועל כן עשויים להיות בעלי סיכון גבוה יותר לאתגרים שונים לאורך תקופת הטיפול.
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר בעל מבנה של הערכה מבוססת תיאוריה (theory-based evaluation). במסגרת המחקר הוצעה התערבות למטופלים ממצב סוציואקונומי נמוך בדמות אחות תומכת (support nurse). ההתערבות הוצעה לחולי HNC בשלב ההתחלתי של הטיפול אותו מקבלים, ו-11 חולים בסך הכל לקחו חלק במחקר. הערכת ההתערבות התבססה על ראיונות, שאלון ואיסוף רשמים מהשטח.
מתוצאות החוקרים עולה כי הושגו הממצאים הצפויים, שכן (1) המטופלים חשו תמיכה וסיוע, (2) האחות התומכת הצליחה לתמוך ולעזור למטופלים וכן ללוותם ו-(3) המטופלים קיבלו מידע רלוונטי והבינו את המידע שניתן להם.
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי עלו סוגיות שאינן צפויות: האחות התומכת הצליחה לתאם את המשטר הטיפול בהתאם לצורכי המטופלים והיא הקלה על האינטראקציה בין המטופלים לבין אנשי המקצוע מתחום הבריאות.
לסיכום, תמיכה לחולי סרטן ממצב סוציואקונומי נמוך הובילה לשיפור ביכולתם להיות מעורבים במשטר הטיפולי שלהם. החוקרים מציינים כי בהמשך לכך, ההתערבות הובילה להגברת מוכנותם לקחת חלק בנושא ומכאן חיזקה את בחירתם בטיפול.
מקור: