סדציה עמוקה מתמשכת (CDS: Continuous deep sedation) יכולה לשמש למטופלים בסוף החיים הסובלים מתסמינים קשים באופן בלתי נסבל אשר לא ניתן להקל עליהם אחרת. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת BMC Palliative Care מטרת החוקרים היתה לבדוק את הגורמים האפשריים לעלייה בשימוש ב-CDS בהולנד לפי המטפלים שהשתתפו במחקר.
עוד בעניין דומה
בהולנד השימוש ב-CDS מותווה על ידי הנחיה לאומית מאז 2005. אחוז החולים שעבורם נעשה שימוש ב-CDS עלה מ-8% מכלל החולים שנפטרו ב-2005 ל-18% ב-2015.
לצורך כך, החוקרים ערכו ראיונות מובנים למחצה ואנליזה לפי נושאים. משתתפי המחקר היו אנשי מקצועות בריאות (HCPs: health care providers) מהולנד אשר עבדו בבתי חולים, הוספיסים ומוסדות טיפוליים לקשישים המנוסים במתן CDS. כלל המשתתפים גויסו באמצעות דגימה מכוונת.
בראיונות השתתפו בסך הכל 41 HCPs, אשר ביטאו כי עבורם הסיבה להתחיל CDS היא לעתים קרובות שילוב של תסמינים המובילים למצב עמיד לטיפול. ה-HCP הצביעו על כך שהולכת וגוברת החשיבות של תסמינים שמקורם אינם פיזיים מבחינת ההחלטה להתחיל ב-CDS.
מרבית הרופאים המטפלים הרגישו כי הסבל בסוף החיים פחות נסבל על ידי החולים, קרוביהם ולעתים גם על ידי ה-HCPs. כמו כן, הם מדווחים על כך שיש עלייה בבקשות להקלת הסבל באמצעות CDS. החוקרים מציינים כי חלק מהמטפלים במחקרם חוו לחץ הולך וגובר לביצוע CDS. חלק מהמטפלים הצהירו כי הם השתמשו לעתים קרובות יותר בסדציה לסירוגין, מה שלעתים הוביל ל-CDS.
לסיכום, ממצאי החוקרים מספקים תובנה לגבי האופן שבו מטפלים תופשים כיצד השימוש שלהם ב-CDS השתנה עם הזמן. עוד מוסיפים החוקרים כי שילוב פרשנות רחבה יותר של סבל העמיד לטיפול על ידי המטפלים וירידה ביכולת לשאת סבל בסוף החיים מצד החולים, קרוביהם והמטפלים, עשוי להוביל לסף נמוך יותר להתחלת CDS.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה