נבדקים שעברו ניתוח להשתלת סוגר מלאכותי של שלפוחית השתן עלולים להישאר עם קתטר לאורך זמן רב על מנת למנוע אצירת שתן, זאת למרות שאין מספיק ראיות שיתמכו באסטרטגיה זו.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה היתה לבחון, בעזרת מאגר נתונים ממרכזים מרובים את היישום של ביצוע ניתוח עבור אי נקיטת שתן ללא צורך בקתטר ובמסגרת אשפוז יום. החוקרים שיערו כי בין מקרי הביקורת שעברו הכנסה של קתטר לבין מקרי הביקורת שלא שמו להם קתטר, לא נמצא הבדל בשיעורים של אצירת שתן או סיבוכים בתר-ניתוחיים.
במסגרת המחקר החוקרים סקרו באופן רטרוספקטיבי נבדקים שעברו התקנה ראשונה של סוגר של מערכת השתן בין השנים 2009-2021. הנבדקים רובדו לפי מצב שימוש בקתטר לאחר הניתוח; ללא שימוש בקתטר בכלל לבין שימוש בקתטר למשך 24 שעות לאחר הניתוח.
התוצא העיקרי שנבדק כלל אצירת שתן, שהוגדרה על פי בקשת המטופל להתקנת קתטר בשל קושי להתרוקן או נפח שאריתי בשלפוחית השתן של לפחות 250 מ"ל.
במסגרת המחקר זוהו 302 גברים שהותקן להם קתטר לעומת 123 שלא. תוצאות המחקר הדגימו כי 20 (6.6%) מהנבדקים שהותקן להם קתטר ותשעה (7.3%) מהנבדקים שלא, פיתחו אצירת שתן (p=0.8).
בניתוח רב-משתני שתוקנן עבור גיל, גודל השרוול, רקע של הקרנות וזהות המנתח, לא נמצא קשר מובהק סטטיסטי בין התקנת קתטר שתן לבין התפתחות אצירת שתן (יחס סיכויים של 0.45, רווח בר-סמך של 95%, 0.13-1.58; p=0.2).
יתרה מזאת, כעבור 30 חודשי מעקב, עקומות ניתוח שרידות על שם קפלן-מאייר הדגימו כי שיעורי השרידות בקבוצת הנבדקים שטופלו עם קתטר עמד על 70% (רווח בר-סמך של 95%, 62-76%) לעומת 69% (רווח בר-סמך של 95%, 48-82%) עבור נבדקים שלא הותקן להם קתטר לאחר הניתוח.
מסקנת החוקרים היתה כי שיעורי הנבדקים שסבלו מאצירת שתן לאחר ניתוח עבור אי נקיטת שתן היו נמוכים (7%), ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות. ייתור הכנסת קתטר לאחר ניתוח מאפשר ביצוע הניתוחים במסגרת אשפוז יום, ללא שינוי בשיעורי הניתוחים החוזרים במסגרת מעקב בטווח בינוני.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה