טיפול פליאטיבי בנוירולוגיה הוא תחום חדש יחסית, המיועד לשיפור איכות החיים של חולים במחלות נוירולוגיות קשות. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת BMJ Supportive & Palliative Care מטרת החוקרים היתה לקבוע את השכיחות של מאושפזים נוירולוגיים אשר נמצאה להם התוויה לטיפול פליאטיבי, וכן להעריך את הסימפטומטולוגיה, הפרופיל הדמוגרפי, הצורך באמצעים תומכים, הנחיות מקדימות וההיסטוריה הרפואית של חולים בבית חולים שלישוני בברזיל.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר חתך אנליטי בו נכללו כל החולים שסבלו ממצב נוירולוגי ואושפזו ביחידה לטיפול חצי נמרץ (semi-ICU) נוירולוגי בבית החולים Israelita Albert Einstein בתקופה שבין פברואר ועד אוגוסט 2022. ה-Palliative Performance Scale (ירידה במשקל של למעלה מ-5% בליווי שינויים גופניים ותגובה שלילית לשאלה: "האם תופתע במידה והחולה ימות תוך שנה?") שימשו כהתוויה לטיפול פליאטיבי.
לאחר מכן חילקו החוקרים את המטופלים לשלוש קבוצות: מטופלים עם צרכים פליאטיביים (קבוצת התוויה), מטופלים ללא צרכים פליאטיביים (קבוצה ללא התוויה) וחולים שקיבלו לכל הפחות הערכה אחת של צוות טיפול פליאטיבי (קבוצת טיפול פליאטיבי). לצורך אנליזת הנתונים הדמוגרפיים החוקרים השתמשו במבחן Χ2 עבור משתנים איכותניים ובמבחן Kruskal-Wallis עבור משתנים כמותיים.
מתוצאות החוקרים עולה כי מתוך 198 החולים שנכללו במחקר, ל-115 (58%) היו צרכים פליאטיביים. בנוסף, נמצא כי רק 6.9% עברו הערכה על ידי צוות הטיפול הפליאטיבי, ול-9.56% היו הנחיות מקדימות ברשומותיהם הרפואיות.
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי לחולים בקבוצת ההתוויה הייתה שכיחות גבוהה יותר של תסמינים, כגון עייפות, דיכאון, קוצר נשימה, וחוסר תיאבון, ונזקקו ליותר אמצעים תומכים, כגון טיפול עם חמצן, תזונה אנטרלית/פרנטרלית, וכן יותר אשפוזים בטיפול נמרץ וימי אשפוז בבית החולים.
החוקרים מסכמים כי אף על פי שקיים ביקוש רב לטיפול פליאטיבי בנוירולוגיה, מעטים הם החולים אשר מקבלים טיפול זה, וכתוצאה מכך ישנה ירידה באיכות הטיפול. בהמשך לכך מוסיפים החוקרים כי קיים צורך באינטגרציה ובדיון נרחב יותר בנוגע לטיפול פליאטיבי בנוירולוגיה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה