מחקרים אקראיים קודמים הדגימו שרידות טובה בנבדקים עם סרטן מעי גס וחלחולת שלא ניתן לניתוח אשר טופלו עם רגורפניב, אך הם הדגימו גם שיעורים גבוהים של תופעות לוואי. על מנת להפחית את תופעות הלוואי ולשפר את הסבילות לטיפול, החוקרים ביקשו להתאים את מינון הטיפול על בסיס משקל גוף המטופל.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במאגר תביעות לאומי ביפן על מנת לבחון את יעילות ובטיחות הטיפול עם רגורפניב עבור נבדקים עם סרטן מעי גס וחלחולת גרורתי השוקלים מעל ומתחת למשקל 60 ק"ג אשר טופלו עם מינון חציוני של 120 מ"ג בין השנים 2013-2018. החוקרים גם בחנו את השרידות הכוללת (Overall Survival - OS) ואת תופעות הלוואי בשתי קבוצות אלו.
במחקר נכללו 2,530 נבדקים יפניים מחולקים לארבע קבוצות: משקל כבד/ מינון גבוה: n=513, משקל נמוך/מינון נמוך: n=921, משקל כבד/מינון נמוך: n=452, משקל נמוך/ מינון גבוה: n=644.
תוצאות המחקר הדגימו כי אין הבדלים מובהקים בתופעות הלוואי וב-OS לאחר ביצוע הסתברות הפוכה של הטיפול המשוקלל (Inverse Probability Treatment Weighting - IPTW) מתוקנן בין נבדקים בקבוצות משקל כבד/מינון גבוה לבין קבוצת משקל נמוך/ מינון נמוך (יחס סיכונים של 0.97).
בקרב נבדקים עם משקל נמוך, מינון ממוצע גבוה יותר נמצא קשור ל-OS קצר יותר (יחס סיכונים מתוקנן לפי IPTW של 1.21, רווח בר-סמך של 95%, 1.05-1.39), לעומת קבוצת הנבדקים בעלי משקל כבד בה לא נצפה הבדל ב-OS בין נבדקים המטופלים עם מינון גבוה או נמוך (יחס סיכונים מתוקנן לפי IPTW של 1.14; רווח בר-סמך של 95%, 0.95-1.37).
מסקנת החוקרים היתה כי מינון נמוך של רגורפניב עבור נבדקים בעלי משקל גוף נמוך עשוי להיות בטוח ויעיל לפחות כמו טיפול עם מינון גבוה עבור נבדקים עם בעלי משקל גוף כבד. יש לבצע מחקרים נוספים לצורך זיהוי של מינונים מותאמים על בסיס מבנה הגוף של המטופלים.
מקור: