במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת International Journal of Nursing Studies, החוקרים שאפו להעריך את היעילות של אימון בליעה לעומת טיפול שגרתי בדיספאגיה בחולים עם מחלת אלצהיימר, תוך התמקדות בשיפורים בתפקוד הבליעה, בהתנהגות האכילה, בפעילויות היומיומיות ובמצב התזונתי.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע כמחקר אקראי מבוקר. החוקרים איתרו 93 חולים עם מחלת אלצהיימר משלושה בתי חולים בגואנגדונג, סין. החולים חולקו באופן אקראי לקבוצת ההתערבות (n=48), שקיבלה אימון שיטתי של בליעה הדרגתית במשך ארבעה שבועות בנוסף לטיפול שגרתי בדיספאגיה, ולקבוצת הביקורת (n=45), שקיבלה טיפול שגרתי בלבד בדיספאגיה.
התוצא העיקרי היה תפקוד הבליעה, שהוערך על ידי מבחן בליעת המים והערכת הבליעה הסטנדרטית. בנוסף, שאלון התנהגות אכילה חריגה, ה-Mini-Nutritional Assessment Short Form ומדד ברטל (Barthel index) שימשו להערכת התנהגות אכילה חריגה, מצב תזונתי ותפקוד יומיומי, בהתאמה. ניתוח הנתונים בוצע באמצעות תוכנת SPSS על ידי מבחן חי ריבוע, מבחן t ומשוואת אומדן כללית.
תוצאות המחקר הדגימו כי קבוצת ההתערבות הראתה שיפורים משמעותיים בתפקוד הבליעה (מבחן בליעת מים - β = −3.133, מרווח ביטחון 95%, -4.113-2.125, P value < 0.01. הערכת בליעה סטנדרטית - β = −5.813, מרווח ביטחון 95%, -21.643-5.005, P=0.002).
כמו כן, נצפתה ירידה בשכיחת של אכילה חריגה (β=−13.324, מרווח בטחון 95%, -21.643-5.005, P=0.002), שיפור בתפקוד היומיומי (מדד ברטל - β=11.280, מרווח ביטחון 95%, 4.021-18.5, P value = 0.002) ושיפור במצב התזונתי (Mini-Nutritional Assessment Short Form - β=2.402, מרווח ביטחון 95%, 1.313-3.490, P value < 0.001) בהשוואה לקבוצת הביקורת לאחר 4 שבועות.
החוקרים סיכמו כי אימון בליעה הדרגתי מציע שיטה בטוחה ויעילה לשיפור דיספאגיה ותסמינים נלווים בחולים עם מחלת אלצהיימר, תוך הדגשת הפוטנציאל שלה כתוספת מועילה לטיפול שגרתי בדיספאגיה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה