לאחרונה פורסמו בכתב העת Journal of Palliative Care, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של התייחסות למטרות טיפול עם מטופלים נבחרים במחלקת המיון, תיעוד GOC - goals of care, ניצול בית החולים ושביעות רצון המטופלים.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת של מדגם תצפיתי של מרכז יחיד, רטרוספקטיבי ופרוספקטיבי. אחיות רשומות במחלקת המיון קיבלו הכשרה סטנדרטית לשיחה של GOC. קריטריוני הבחירה שלהם כללו ראיון בחירה, מינימום שלוש שנות ניסיון קליני במחלקת המיון ותעסוקה נוכחית במיון. ED RNs השתמשו בשאלון GOC סטנדרטי. הקריטריונים לשילוב החולים כללו גיל ≥18 שנים ואחד או יותר מהבאים: מחלת כליות כרונית ≥ שלב III, אי ספיקת לב עם מקטע פליטה ≤ 40%, מחלת ריאות חסימתית כרונית עם שימוש ביתי בחמצן ו/או ממאירות עם גרורות.
שיחות GOC נרשמו בתיעוד הרפואי האלקטרוני (EMR). טפסי הוראות רופא לטיפול מקיים חיים, POLST - Physician Orders for Life Sustaining Treatment, מולאו בהתאם לצורך. נתוני מטופלים נבחרים עבור 12 החודשים שקדמו לשיחה הושוו ל-12 החודשים הבאים.
תוצאות המחקר הדגימו שבמשך שישה חודשים, 94 מתוך 133 חולים שאליהם פנו הסכימו לדיון ב-GOC עם אחיות מוסמכות. לכל 94 המטופלים שנרשמו ה-GOC שלהם תועד ב-EMR. לשליש כבר היה טופס POLST מלא לפני הגעתם למיון. 50% ללא POLST בהגעתם למיון נותרו עם POLST שהושלם. 84 חולים שרדו את ביקור המדד ו-46 חולים שרדו עד להשלמת המחקר.
שביעות הרצון של המטופלים מהאינטראקציה היתה גבוהה: בקבוצה ששרדה לאחר ביקור המדד, 95% דירגו את החוויה שלהם כ-4/5 או 5/5 (סולם ליקרט, 5: מסכים מאוד, 1: מאוד לא מסכים). בקבוצת ההשלמה של שרידות עד מחקר, 100% דירגו את הניסיון שלהם כ-4/5 או 5/5. חציון ביקורי מיון עוקבים ירד ב-15% (טווח בין-רבעוני של 1.0-4.0).
לא היו שינויים מובהקים סטטיסטית באשפוזים (שניהם ירדו ב-25%, 0-3.0) או אשפוזים ביחידות לטיפול נמרץ (0%, 0-0).
החוקרים הסיקו כי היתה עלייה משמעותית במילוי טופסי POLST. לא נרשמו שינויים משמעותיים באשפוזים הבאים, משך האשפוז או השימוש ביחידה לטיפול נמרץ.
מקור: