במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Canadian Journal of Nursing Research, החוקרים ביקשו לבחון כיצד אחיות וספקי שירותי בריאות רואים את השימוש בסרטוני טלוויזיה ככלי לתמיכה באנשים עם דמנציה בינונית עד חמורה, תוך התמקדות ביתרונות הפוטנציאליים שלהם ובשיקולים ליישום מעשי.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל חמש קבוצות מיקוד עם סך של 23 אחיות ונותני שירותי בריאות הן במעון סיעודי והן ביחידה של אשפוז גריאטרי. הדיונים נותחו באמצעות ניתוח נושאי רפלקסיבי (reflexive thematic analysis), במסגרת מודל Kitwood לטיפול ממוקד אדם.
מתוצאות המחקר עלו חמישה נושאים מרכזיים בנוגע לשימוש בסרטוני וידיאו בטלוויזיה: הם יכולים לעזור להרגיע אנשים במצוקה רגשית, לטפח קשרים, לעודד מעורבות קבוצתית, לתמוך בפעילויות יומיומיות ולסייע להיזכר בחוויות העבר.
החוקרים סיכמו כי סרטוני טלוויזיה לחולי דמנציה צריכים להיות מותאמים ליכולות הקוגניטיביות שלהם, לתחומי העניין האישיים ולרקע התרבותי והלשוני שלהם.
התוצאות מעשירות את מודל הטיפול ממוקד באדם של Kitwood על ידי הדגשת החשיבות של התחשבות בצרכים התרבותיים והלשוניים של המטופל בעת שימוש בסרטוני טלוויזיה כהתערבות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה