במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Western journal of nursing research, חוקרים ביקשו להעריך את הקשר בין עייפות האחיות לערנות, לחקור כיצד גורמים אלה משתנים לאורך המשמרות שלהן ולבחון כיצד שניהם קשורים לטעויות ולכמעט-טעויות תרופתיות.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך תוך שימוש בשילוב של טכנולוגיה לבישה ושיטות דיווח עצמי על קבוצה של 90 אחיות. הנתונים נאספו במשך 14 ימי עבודה וימי חופש באמצעות אקטיגרף לביש (ReadibandTM) והערכה אקולוגית רגעית (EMA) באמצעות הודעות טקסט.
מתוצאות המחקר עולה כי עלייה של יחידה אחת בעייפות מדווחת עצמית נמצאה בקורלציה עם ירידה משמעותית בערנות ב-1.06 יחידות (רווח בר סמך 95%, -1.33 עד -0.78, p value < 0.01, β = -1.06).
אחיות במשמרת לילה חוו ירידה משמעותית בערנות של 31 נקודות במהלך המשמרות שלהן, בעוד שעייפות היתה קשורה לסיכון מוגבר לטעויות תרופתיות וכמעט טעויות, עם יחס סיכויים של 1.26 (רווח בר סמך 95%, 1.07-1.48, p value = 0.01). הערנות שנמדדה על ידי מכשירים לא הראתה קשר מובהק.
החוקרים סיכמו כי יישום אסטרטגיות להפחתת עייפות באמצע המשמרת, במיוחד עבור אלו שנמצאים במשמרת לילה, יכול לעזור להפחתת הירידה בערנות ולשפר את בטיחות הטיפול. המחקר גם הדגיש כי עייפות המוערכת באמצעות דיווחים ישירים היא מנבא יעיל יותר של טעויות וכמעט-טעויות תרופתיות בהשוואה לערנות שנמדדה במכשיר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה