במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Cancer nursing, החוקרים שאפו לבחון את הקשרים בין תפיסת הסימפטומים, חסמים לניהול סימפטומים ומתן טיפול פליאטיבי בקרב אחיות במסגרות הכוללות טיפולי כימותרפיה וכימו-אמבוליזציה טרנס-עורקית.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 259 אחיות, כאשר 109 טיפלו בחולי כימותרפיה ו-150 בחולי כימו-אמבוליזציה טרנס-עורקית. הם השתמש במגוון שיטות סטטיסטיות כולל מבחן פישר, מבחני t, מבחני חי בריבוע, מתאמים של פירסון ומתאמים קנוניים כדי לנתח את הנתונים באופן מקיף.
מתוצאות המחקר עולה כי בקבוצת האחיות המטפלות בחולי כימותרפיה נצפו רמות גבוהות יותר של סימפטומים מדווחים (R = 0.74), הפרעות גדולות יותר כתוצאה מסימפטומים אלה (R = 0.84) וחסמים משמעותיים יותר לניהול כאב (R = 0.61). אלה נמצאו בקורלציה עם עלייה במתן טיפול פליאטיבי (R = 0.58) ופסיכולוגי (R = 0.88).
לעומת זאת, בקבוצת כימו-אמבוליזציה טרנס-עורקית, סימפטומים והפרעות נתפסים גבוהים יותר היו בקורלציה עם מחסומים נמוכים יותר לניהול כאב, בחילות או הקאות, אשר בתורו היה קשור לטיפול מקיף יותר על פני תחומים פיזיים, פסיכולוגיים, סוציו-תרבותיים וסביבתיים.
החוקרים סיכמו כי יש הבדלים ברורים באתגרים העומדים בפני אחיות המטפלות בחולים שמקבלים כימותרפיה לעומת חולי כימו-אמבוליזציה טרנס-עורקית, עם מתאם בולט בין סימפטומים נתפסים, הפרעות מסימפטומים אלה, חסמים לניהולם ורמת הטיפול הפליאטיבי שניתן.
המחקר הדגיש את הצורך באסטרטגיות מיוחדות לשיפור הטיפול הפליאטיבי בשני אופני הטיפול, מה שמרמז שניהול תסמינים המתרחשים במקביל ביעילות יכול לשפר את הטיפול הכולל בחולים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
